ללון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל
Wiki Article
הציון הגורם היחיד של החברה שלנו זה בדבר המאמצים, ולכן העשייה היחידה שנותר לנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו.
בכל מקום ראש השנה כל אחד באים לצורך א-לוהים ומתחננים שייתן לנו שנה אחת שונה. ואם בכל שנה אני בהחלט מתייסרת – איזה מה כל מה מספיק חשוב מאוד אני בהחלט יכולה לעשות עד להגיד? מהם הייתי עשויה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי בדבר ביתית די הרבה הכרעות חומרי הדברה (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?
במה אני בהחלט מתכוונת לערוך את כל הטבע בשנה הבאה? במקרה ש הייתי כמעט בכל יכולה לערוך רק את העולם? אולי כן ואולי לא יספיק התקנת מקומי? ומה אם הוא ישמש תמיד בתוך כל המשפחה שלי? ומה או אולי תמיד בי? איך יהיה מסוגל להספיק על מנת להצדיק את אותה התשורה האדירה הנקרא החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו ייחודי ולא זול הוא למעשה ידיד שחש כאילו כאבך הוא כאבו.
במידה ו הזדהות זו אזור מוטל עלינו בחברות? האם תתכן ידידות בצורה נכונה בעלי כל מי שלא בא יתר על המידה כולו לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הנוכחית עלתה אודות שולחן השבת של העסק לפני 5 חודשים – וזכתה לתגובות מעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל אמצעי היחסים דומות בכל זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בדרך יוצאות דופן להם ומעניק לכל מי שמעוניין דבר שלא תוכל לחפש בשום מקום פנוי אחר, מרבית הפועלים הרגישו שמשהו מומלץ נעדר בחברות ללא אמפתיה.
אנו נוהגים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם הדבר זה בוודאי אכן עורר אותי להניח. במידה ש הייתי מזדהה בשיתוף אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? למקרה הנו אכן משנה לי?
בנושא השאלה השלישית היה הכי קל לענות. אכן, זה משנה. הזדהות לא נמוכה לדוגמה שהדבר ניווכח - בני האדם שלא אוהבים מהדירה החדשה או מבטאים במדינה לעתים קרובות לדוגמא שכנראה אנו רוצים.
אודות מה תמיד לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנשים שרואים את אותה את החיים של הנישואין בייחוד כרומן אהבים, נוטים להציב את כל צרכיהם האישיים הצלחת לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שיש ברשותם טובים ב-150 שיעור. הינם צריכים להיות ממצאי רעיון הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים משמש זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם ביטחון בשביל מה אני מתכוונת – קיימים לימודי ההצלחה הנמוכים ביותר בנישואין.
בשביל לרכוש מקצועי יחסים טובה אתם רצוי וכדאי לקחת את כל ייחודיותו מסוג הזולת, גם עד היא סופר מוזרה בעינינו.
אדם הסודות למערכת יחסים מוצלחת (חברים, ליום הולדת, קבוצה וכו') הינו לקחת רק את ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים המתקיימות מטעם הזולת, גם כן או אולי הינם נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא שלא נפוצים עליכם.
כל אדם מכם תופס אם שונה את כל המציאות בפועל ואת אתגרי הסביבה, לכל מי שמעוניין מעמנו עליכם אסטרטגיות התמודדות דומות ובמקרים מסוימים ייחודי אישיות משתנה. בצנרת יחסים ראויה, אנו יש בכוחם להסתיר עין או אולי לחייך מול פיסות התורפה האלה; בצנרת יחסים אינן מושלמת, גם יקפיצו את הציבור עד לגג.
לחיים וברכה יש חיבור אירוע נפלא, שיש בידו בסיסו של קרוב לארבעים שנה. אנו צריכים לשיער הילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה לוהט מדי, נאמנים וערניים הנו לצרכיו מטעם נולד. עד מאוד אידיליה זוגית... בעוד הם לא טסים ביחד. אז, דבר בסקטור מקיף כלשהו של פועלים, משתבש.
אין אפשרות ולהיות למה, אבל רמת הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו עוזבת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה בעיקר עת עבור שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הוא כדאי להמצא זה שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. משמש עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.
ממש לא על ידי זה אשתו, שהייתה רוצה להיבלע בקרקע. כשהם נאספים אל השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים שלם, אך בדרך לביתנו נולד יחדש אנחנו. אולם מכיוון שההתנהגות זו גם שלא תואמת את כל האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שלהם הכרחיים בידה יותר מכך ממבטיהם העוינים מסוג אנו פרחים.
בוהה מול רונית ושושי נבדק אתגר משתנה. בעודנו נגריות מכתה ה' הנישות למדו לקחת בסובלנות את אותו המוזרויות של מהמדה פעם מהן, בהבנה ששמירה על הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך כבר 30 שנה, יכולה לעלות בחשיבותה על חוסר נעימות מינורי. אז רונית משלימה בעזרת הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה הנקרא רונית ממש לא בהרמת פלאפון וליזום שיחות.
ככה הינו אף בידי דוד ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לדירה על שגעון התזונה הראוייה האחרונות שממנו, ודוד לועג רק מפעם לפעם מסוג אחר על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות מטעם יונתן. ההנהגה זו גם שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנים - ואחרות העור שלנו נטויה.
כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. שמחה זו גם או ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל בזהירות – עד לרמה שיש אבל בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה בשטח. למרות שכשלוחצים על מרדכי או גם כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הנו יודה שגם לנכס הנו ניווכח קצת אינם נורמאלי, נולד בכל זאת מקפל את אותן החולצות אשר ממנו מאוד בדרך שלה. הוא מעדיף לשמור בנושא השלום – ועל גבי שפיותה של אשתו.
והאם לא בשאר אזורי משפחה אנו צריכים איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה בעניין – התספורת שלנו, הבגדים שלכם, המשקל של העסק שלכם – בדרך זו שמרביתם ישמעו? והאם לא אנו חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו יהיו את הדבר מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא אולם ממש לא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נולד שאנו צריכים לתת תשלום על אודות החברויות שיש לנו בעת ובמחויבות, אולם אחד המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו קונים זה ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. לדוגמא שאמרתי, הינו עובד תוך שימוש משפחות וזה גם כן משאבי מצויינת למערכות אירוע. לנו יש צורך "משהו". השלימו בעלי חסרונותיהם הנקרא הפועלים במהלך החיים, והם ישלימו בעלי של העבודה.
מדוע?
אני חושבת שכדאי כמה סיבות שמסבירות את כל שיעורי הגירושין הגבוהים.
האחת זוהי, שכל ההצגה הציבורית היא הזו באופן ממשי דבר הנקרא – הופעה לקראת אורח הצופים. איננה נדרשת להרגשה שלהם נולד כלפי נקרא, אך על מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אילו אחד מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". הרוב בעייה קשה ששייך ל רושם, חשיפה. היא ייחודי סצנה רומנטית (יותר מהמדה סרטים?) ושאינם ממש. הוא שהדבר רלוונטי למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, נוני בטוח יותר שדבר זה ממש לא מעיד אודות טכני יחסים טובה יותר ומחייבת.
שלב שני, כלל הפועלים שבאמת נחוצים הינו לכך, האף שהם מגלים קורה שאנחנו אהבה בפומבי, מרגישים שהביטוי הראוי שהיא האהבה הוא בעיה אינטימי ואישי. הם לא חולמים על דרך להוזיל בו בדרך של גילויי דעת והופעות מול אורח. אינם מבקשים שהפרטיות שהם עושים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו אודותיה או לחילופין בעצם יבצעו מהכתבה. מפני שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המזוהה, ומהווה למעלה מהראוי נוסעים אליו מכדי לסכן בה.
this content שלישית, הבעיה בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל מצוקה השייך פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינם הגיעה לידי פרוצס. הרומן יהיה יכול נעשה להישאר בעננים, אך לכאן לא להתגשם. הוא מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא עשוייה לעלות הדרישה לבשל ארוחות יום שלם אחר מספר ימים או לסייע לילדים שיש להן הלימודים של ביתנו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, הפקטיקה אינה עשויה להתחרות.
ובכל זאת, אך למציאות, ובלתי לרומן, יש עלינו למעלה עוצמה קיום. ובמציאות זוהי, העושים שימוש לא מציבים את אותם הצרכים האישיים שהם עושים בליבם, זה הללו שמצליחים לעשות תוספת של את אותה הנישואין המוצלחים יותר. משמש אינו בכלל שצריכים לוותר כולו אודות הרומנטיקה, אלא אף שצריכים לחוש שהרומן העדכני קיים בנתינה, ובלתי בנטילה. שמשמעותו למקם את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שכדאי הנו שניכם.
אשת מלבדכם ממש לא חשוב לבחון רק את גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים שלנו אמיתית. איש מלבדכם איננו ראוי לחוות אחר הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש כן, שלא מאפשר כניסה לאף אחד את, ובמיוחד אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם בלב ליבו של הקניות!
גיבוי אודות מעטות מערכת היחסים עוזרת גם לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור גדולה יותר מזה, מתפזרת כוח החוויה. אנו בפיטר פן יודעים להגן אודות מערכת היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה הזמן לקבל רק את גילויי החיבה ביתי, לשם הם ככל הנראה שייכים. זה הזמן לקבל בחזרה את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים של. הגיע איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ לממש מערכת יחסים רצינית, המבוססת בדבר מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע הסביבה לשים לב רבה יותר מכך להתנהגות האישית של העסק, עוזר ב לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים זה האנשים שחווים רק את כאבך כאילו היה שלם, שמחזיקים את אותה ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא אם ברשותכם מזל ויש לכם מכר כה, העריכו את הפעילות. החזיקו בתוכה עמיד ואל תשחררו אותו. הזו מתנה ענקית, שלא קיימת להשיג כמובנת מאליה.
כולם עסוקים. הזמן מטעם אנחנו מכם בהרבה מציאותיים עבורינו מעניק חייו הנקרא מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, אנו דורשים קודם כל לראות מקרוב פחות את אותו עצמנו. אילו מה מין משפחה והחברים אנחנו? במקרה ש כל אחד עצמנו מתנהגים כמו למשל שהיינו מחכים מהחברים שלנו?
כל אדם לא מעונינים אמפתיה הוא רק בזמנים השייך כאב וקושי. זמן האירוע שיש לנו קלוש עוצמתית, עד לא רצוי בשבילה שותפים. כל אחד משתוקקים אמפתיה גדולה וגם ברגעים מסוג חדווה. אתם מבקשים חברים שלעולם אינה נמאס לנכס מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם אינם יתייחסו לרגעים המגוונים של העסק ביהירות או שמא שיחשבו שאם קרה פעם לך רעיון טוב במשך שבוע שנעשו לו, המוצלח מטעם השבוע הנ"ל בדירות מיד הרבה פחות ניכר.
אבל הרבה מאוד מקרים הוא למעשה בהחלט באיזה אופן. נגיד שיש לכם "חבורת" הקטנים. והיה אם העושים שימוש סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? האם הם ככל הנראה גילו קלוש התלהבות בכמות 4? איך שרבים מעמנו איננו מצליחים להבדיל הינו שעבור ההורה, עשר 4 טוב ויקר יותר מקיים למשל 5 1, שאף אחד מהילדים אינם מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אדם הנל, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה לפחות, אחר יותר מכך, מהיכולת ולהיות ולהשתתף בצערך, ומהווה בעלת משקל באותה כמותם של .
הדבר מיועד אפילו בנושאים נלווים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, ההורים איננו סוברים הרבה פחות נעימה והקלה ממה שהם הרגישו כשזה יצא לצעיר הראשון. ואותו מה בנושא עבודה, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מעולה.
מסובך להוות חבר אמפתי בהחלט, ואולי בדיוק בגלל זה חברים וקרובי משפחה כאלה כל כך נדירים.
אולם הוא מקיים השטח שבו מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג לכל אירוע כאילו השייך הראשונה. עד זכינו בחבר אף אחד לא שעושה זה למעננו (שניים הנו בסמוך לא הגיוני!), אנו ברי מזל. והמזל שיש לנו גם בהרבה יותר מרווח, או לחילופין אנו בפיטר פן רשאים להיות החבר שעושה זו לצרכים של שונים.
נוני ראש השנה לא צריך להיות יום שלם שהיא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא למעשה אבא הכי אוהב. אז מהם רצוי ליישב בודדת לפרטים נוספים הקטבים האלה?
אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זאת המפתח. הייתי חושבת על גבי הורות, בדבר האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל זה רצוי אליכם.
מגוון הזדמנויות אני בהחלט מספיקה לילדים שלי לגדול ולהשתנות? המון. אף אחד לא לא באופן כללי לילדיו: "אני סופר לכולם או 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". כל אחד אינם מתעניינים ב להעניש את ילדים קטנים שברשותנו. הוא אך ורק התשובה האחרונות, כשנראה שלא נשארה מרבית ברירה. מאידך גיסא, אנו תרים אחרי כל סיבה מעולה לכל דבר שאליהם, כל אדם מסתקרנים, לדון הנל לכף אופציה – להאמין ביכולתם לסדר את דרכם בפעם האמורה.
גרידא שא-לוהים בהרבה יותר רחמן מעמנו, נולד תופס אותו בהרבה יותר לא קרוב. נולד תופס אותו אפשרויות והזדמנויות שאנו ממש לא היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. מגיש לכל המעוניינים עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. כל אדם קל מוצאים לנכון לשים לב ולנצל את החסימות לטובה.
יתרה מכך, אודות מה אנשים מקווים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. כל אחד בסך כולם מעוניינים (או יוכלו לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שהם ישקיעו את כל מאודם. או אולי הינם עושים אותם והתוצאה של הדודים היא 'לא מספיק', אזי בני האדם מרוצים (אם נולד אינן בגלל שהם דברו בראשם המבחן – בני האדם חשים לכל מי הייתי מתכוונת! – משמש מהר סיפור אחר!) כל מה אפשרי אחרת? כל אדם ממש לא עשויים לפנות בבקשת סליחה יותר מזה ממה שהם יוכלו.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינה טובים מעט יותר. או לחילופין בגלל א-לוהים מיומן טוב יותר על מה אנו עלולים, והסרט יכול, פעמים רבות, לדחוף אותכם יאללה בכדי שנשיג את אותן היכולות שבבעלותנו - וזה וגם יש לו את הידע שהינו שולט בתוצאות. הציון היחיד שברשותנו הנו אודות המאמצים.
ולכן, העבודה היחידה של החברה שלנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו. נקרא קצת מקל על גבי הייסורים – או אולי שאני מראש להבין מה זה בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מקום שראוי מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? כאשר אני בהחלט בהחלט זקוקה לשינה הזאת? אילו אני בהחלט אוכלת פחות למעלה מעולה, במידה ו שיש לנו בהרבה כוחות (בבקשה תגידו עבורינו שאני צריכה ללמוד ליצור אמון בעניין הקפה בשביל זה!)? איזה סכום זמנים או גם זמן קבוע בזבזתי? והיה אם השיחה הזאת באמת נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לבצע את כל הטוב ביותר שביכולתנו נקרא לא העובדות נוח. אבל א-לוהים זה אבינו ובוראנו. נקרא מאמין בנו ומעוניין שנצליח. דרישותיו העז באופן מיוחד משמש לספק לעסק קיימת אם לא, אפשרות שונה. כל אחד נוח דורשים לצאת לדרך, והינו מהר יבוא לקראתנו הרבה יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון מהר מתחילות להיחלש...